ניהול אפקטיבי של ממשקים
חלק 2 - אבני דרך והכנה מקדימה
מה קורה לנו במצבי לחץ בתקשורת בין ממשקים
-
התגובות שלנו במצבי לחץ הן בעיקר רגשיות ואנו נוטים לתקוף או להתגונן.
-
סוג התגובות הנ"ל עלול ליצור ריחוק בין הצדדים, שמוביל להימנעות מפגישות יזומות. התוצאה היא שהפגישות שמתקיימות הן רק כאשר יש לחץ (ישנה תלונה, תקלה, מתרחש משבר, וכו') וכך מערכת היחסים מתחילה להיהרס.
-
במצבים של לחץ אנו נוטים לעבד מידע מהר, לחשוב מהר ולהגיב מהר. כתוצאה מכך, אנחנו משתמשים בסגנון חשיבה של פיצול שמתבטא בהפרדה שאנחנו עושים בין טוב ורע. אני בסדר (זה שמבין, מתאמץ, משקיע וכו') לעומת האחר שלא בסדר (שלא מבין, שלא מבין וגם לא רוצה להבין, שמרוכז בעצמו, שלא עושה עבודה יסודית וכו').
-
הפיצול שאנו עושים גורם לנו לראות את מערכת היחסים כבנויה מחלקים נפרדים ולא לראות את ההשפעות ההדדיות המתקיימות במערכת היחסים. מצב שגורם לנו להגדיר את הבעיה המתרחשת באופן חלקי ולא מדויק ולבחור דרכי התערבות ופתרונות חלקיים, שלרוב רק מעצימים את הבעיה.
-
הרבה פעמים לא משנה מהן הכוונות האמתיות של הצד השני, אנו נראה אותן דרך אותו פילטר שבנינו בזמן הלחץ: הוא כל הזמן מתלונן, לא משנה מה אני עושה תמיד יהיה לו על מה להעיר, הוא בלתי נסבל, זאת הטקטיקה שלו.....
-
ישנם הרבה ניסיונות כנים ומלאי כוונות טובות לבצע תהליכי התאוששות כמו תיאום ציפיות מחודש, שיחות פחות פורמאליות, פורום למידה משותף וכו'. אולם, לעיתים תהליכים אלה נכשלים כיוון שאנו מגיעים אליהם עם הנחות היסוד שנבנו בזמן הלחץ.
איך מתכוננים ומבצעים תהליכי התאוששות (recovery)?
-
אם בזמן לחץ אנחנו עושים פיצול ביני לבין האחר, אזי בתהליך recovery אנחנו מסתכלים על השטח המשותף וההשפעות ההדדיות במערכת היחסים, אנחנו מבינים כי בכל פעם שאני תופס את האחר כלא בסדר אני כנראה משדר לו הימנעות, אם ברמה הפיסית ואם ברמה הרגשית, מתמהמה לחזור אליו או מביט עליו בעיניים מזוגגות במהלך שיחה, דבר המייצר ריחוק, חוסר אמון ומגביר את ההתקפות שלו כלפיי. בתגובה לזה, יתכן כי ב Stress הבא, הוא לא יפנה אליי כי אם לגורם אחר במערכת. במקרים קיצוניים יותר אפילו יתלונן עליי בפני הממונה שלי ואף יקצין את הבעיה. בחשיבה מעין זו, כאשר אני מספר את הסיפור לעצמי באופן הנ"ל אני מבין את החלק המשותף בכלל ואת החלק שלי בפרט בתרומה להתפתחות הבעיה במערכת היחסים ולתוצאות הנראות לעין.
-
מתוך תובנה זו, אני מאמץ אופי חשיבה המתחקה אחרי התהליך שהוביל לתוצאה ואחרי הפתרונות שנקטנו בהם על מנת לפתור את התוצאה. קרי, אני לא פועל מתוך הסתכלות נקודתית על התוצאה שישנה כרגע אלא מתוך חשיבה לאחור. בד"כ נגלה כי הפתרונות שבהם נקטנו עד כה, לא רק שלא פתרו את הבעיה אלא גם החריפו אותה.
-
אם בנינו הנחות יסוד אודות הצד השני ואין לנו ספק כי הן נכונות, מומלץ להיעזר ההתערבות חיצונית, קרי אדם ניטרלי, שינסה להראות לנו את המציאות באופן שונה (אולי ישנה כזו?). אין טעם ללכת לתהליך recovery למול ממשק, אם לא עשינו שינוי בהנחות היסוד שלנו עליו. כך למשל, אם נחשוב על אדם שהוא עצלן או אשם מה תהיה התוצאה של השיחה? האם זו התוצאה הרצויה לנו? או שבסיום השיחה נגיד "ידעתי שזה לא יעבוד.. אי אפשר לעבוד איתו" ואז נחזק את הנחת היסוד שהוא עצלן, ואידיוט גמור. התייעצות עם אדם ניטרלי יכולה לסייע לך לשינוי נקודת המבט, תרם השיחה עם הממשק מה שיוביל לקיום שיחת התאוששות אפקטיבית.
חברת "סגול" מספקת שרותיי ליווי וייעוץ אישי, בתהליכים אלו, אנו מתבוננים יחד, בשיחה אישית, על כל הממשקים הפנימיים המשמעותיים, ממפים את "צווארי הבקבוק" בהתנהלות הארגונית ומנתחים את תהליכי התקשורת בינך, המנהל/העובד המתייעץ לבין אותם ממשקים משמעותיים. כך אנו בחנים את הנחות היסוד, ומסייעים לך להתנהל באופן נוח, קל ולבזבז פחות אנרגיה מיותרת ולהגיע לפתרונות עסקיים מהירים וכלים יותר לאורך טווח.
לשאלות והתייעצויות התקשרו 054-2428858
המשך יבוא... (מאמר 3 ואחרון בסדרה, בדרך אליך..)